הפערים התרבותיים בישראל מטילים חשכה על הקהילות המגוונות במדינה ובמזרח התיכון כבר קרוב ל-75 שנה. בשל כך, רוב העולם רואה את ישראל בעין ביקורתית, מה שמאפשר בקלות להתעלם מכל הארגונים המקומיים המנסים לחולל לשינוי חיובי בחברה הישראלית.
מוקדם יותר השבוע, קבוצת סטודנטים מאוניברסיטת לוסקאווה בזמביה הגיעה לביקור בישראל כחלק מתוכנית הExecutive MBA שלהם. הם חוקרים ביסודיות על חדשנות וחינוך לנוכח קונפליקט. הקבוצה שיתפה אותנו שיש עוינות רבה בארצם, שבה השבטים כל הזמן בקונפליקטים אחד עם השני, מה שמעורר אלימות ושנאה תמידית. למרות שהסכסוך הישראלי-פלסטיני מצער מאוד, ישראל משמשת הזדמנות ייחודית לקבל חשיפה לגישות השונות של ארגונים מקומיים המנסים לאחות את הקשרים המנותקים בין הקהילה היהודית והערבית.
כשהסטודנטים הזמביים הגיעו למרכז מג'ד אל כרום של מונא ביום ראשון, סובחי סג'יר קיבל אותם בברכה. הוא המשיך וסיפר להם על כל התכניות השונות של מונא, כיצד הן מיושמות ומהן תוצאותיהן. היו לקבוצה שאלות רבות והם התלהבו במיוחד מהעובדה שהקורסים והתכניות החינוכיות של מונא מסובסדות במלואן על ידי ממשלת ישראל וממשלת ארה"ב. משתתפי התוכניות הטכנולוגיות של מונא לא משלמים עבור ההכשרות. קהל היעד של מונא הם אנשים הפריפריה שלא זכו לאותן ההזדמנויות כמו התושבים של ערים גדולות כמו תל אביב וחיפה, ומונא מאמינה שהפער הטכנולוגי הזה בין קהילות מונע מהם להתחבר ולפתח את מדינתם – "מעצמת ההייטק" – יחד. לכן, הוצאנו את המחסום של הכסף מהמשוואה.
איזו דרך טובה יותר יש לחבר בין אנשים מלבד חוויה של חדשנות, יצירתיות ועשייה משותפת?
הקבוצה מזמביה עזבה את מונא עם מחברות מלאות באינספרציה, אפילו עוד יותר שאלות שנענו, וניצוץ של השראה בעיניהם. בנוסף הם מאוד נהנו כשסובחי סלאמה, אחד המדריכים של מונא, תכנת רובוט בקסטר שירקוד עבורם.